• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

סנקציות כלכליות הן הפתרון לטרלול החיסונים

עלינו להבהיר למתנגדי החיסונים כי הם לא יהיו זכאים למימון ציבורי במקרה שיזדקקו לאשפוז. זכותם לבחור לא להתחסן ולבחור לשלם עבור ביטוח בריאות פרטי - יש חיסונים, הם עובדים, ואת המסים שכולנו משלמים רצוי להקצות לטובת מוצרים ושירותים ציבוריים שאינם כוללים טיפול רפואי במתנגדי החיסון.

מאת: ד"ר אריק שרמן, ראש המחלקה לכלכלה ומנהל.


הרשת גועשת, מכל עבר אני נתקל בוויכוח בין מתנגדי חיסונים לתומכים בהם. אני עוקב ונדהם לנוכח הטרלול הכללי שאחז במדינה. מהעבר האחד של המתרס ניצבים אלו שמתנגדים לחיסון נגד קורונה. הם שולפים שלל נימוקים, שאת המרכזי ניתן לתמצת בכך שהחיסון מסוכן הן לבריאות והן לחופש הפרט.

מהעבר השני ניצבים אלו המאמינים למדע. החיסון בטוח לשימוש ויעילותו מוכחת. נכון יש תופעות לוואי, אבל לאיזה תרופה או טיפול רפואי אין? לאחרונה נתקלתי בסרטון שמציג אנשים המדווחים על תופעות הלוואי מהחיסון. בסדר, אבל הייתי גם רוצה לראות סרטון של אנשים שלא התחסנו וחלו קשה בקורונה. האם הם היו בוחרים להתחסן אם היו יודעים עד כמה המחלה הזאת יכולה להיות קטלנית עבורם?

זכותו של כל אדם לבחור האם להתחסן או לא. איני חולק על זכות בסיסית זו. אבל מה בנוגע לאחריות ציבורית? תופעת 'הטרמפיסט' היא תופעה ידועה בכלכלה, לפיה אני נהנה משירות ציבורי למרות שבחרתי לא לשלם עבורו. במקרה הזה, אני בוחר לא להתחסן כי אני חושש מהשפעות החיסון או לא מאמין שמדובר במחלה קשה, אבל אני יודע שאם אחרים יתחסנו והמגפה תמוגר אני יפיק מכך תועלת. דוגמה נוספת היא אדם שמחליט לא לשלם מיסי ועד עבור ריסוס נגד יתושים כי הוא יודע ששכניו, הסובלים בדיוק כמוהו מהמטרד, ישלמו הפתרון הכלכלי לתופעה זו היא חיוב תשלום ועד הבית.

אני לא מציע לחייב אנשים להתחסן, אך אין לי ספק שבכוחן של סנקציות כלכליות להשפיע על החלטתם של רבים לבחור לעשות כן. כיצד יפעל אדם אם ידע שהוצאות האשפוז במידה שיחלה בקורונה אינן מסובסדות על משרד הבריאות? במילים אחרות, כיצד יבחר אדם לו ידע שאם הוא בחר לא לקבל חיסון, שכולנו כבר שילמנו עבורו באמצעות המסים שלנו, וכעבור תקופה הוא יחלה קשה בקורונה ויזדקק לאשפוז בבית חולים, הוא יידרש לשלם מחיר מלא עבור הטיפול הרפואי? איני יודע כמה זה בדיוק, אבל אני משוכנע שמדובר בסכום נכבד מאוד. זכותו לבחור לא לקבל את החיסון אבל זכותם של משלמי המסים האחרים לבחור לא לשלם שוב עבור עלות האשפוז. הרי זהו חוסר צדק מוחלט לבקש מימון ציבורי עבור ההחלטה הפרטית שלי לקחת סיכון בכך שאני לא מתחסן.

תגובה נפוצה היא מה לגבי החלטות רפואיות אחרות כגון עישון או אכילה לא בריאה? האם גם במקרה זה תמליץ לשלול מימון ציבורי עבור טיפול בסרטן ריאות עתידי או התקף לב? זהו מקרה אחר, שכן אנו יודעים שגם לא מעשנים חולים בסרטן ריאות וגם כאלו ששמרו על אורח חיים בריא חוטפים התקף לב, אולם אלו הבוחרים באורח חיים לא בריא משלמים קנס כלכלי בדמות פרמיות ביטוחיות ומידת הנכונות של חברות ביטוח וקרנות פנסיה להציע לאנשים הללו כיסוי ביטוחי. לכולם ברור שביטוח הוא עניין כלכלי וזכותה של חברת הביטוח לגבות פרמיה בהתאם לרמת הסיכון של המבוטח.

לסיכום, הגיע הזמן לעצור את טרלול החיסונים והדרך לעשות זאת היא להבהיר למתנגדי החיסונים כי הם לא יהיו זכאים למימון ציבורי במקרה שיזדקקו לאשפוז. זכותם לבחור לא להתחסן ולבחור לשלם עבור ביטוח בריאות פרטי. יש חיסונים, הם עובדים, ואת המסים שכולנו משלמים רצוי להקצות לטובת מוצרים ושירותים ציבוריים שאינם כוללים טיפול רפואי במתנגדי החיסון.

פורסם ב'גלובס' ב 28.9.21, לקריאת המאמר המלא לחצו כאן