• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

חיסון לקורונה הכלכלית: שמיטת חובות

שנת 2021 מביאה אתה בשורה בנוגע לחיסון למגפת הקורונה. מדובר בחיסון לפן הרפואי אך מה בנוגע לחיסון לקורונה הכלכלית? ההשלכות הרפואיות של המגפה ניתנות לניטור מיידי באמצעות מעקב אחר מספר החולים קשה ואחר מספר המתים, ואנו מקווים שהחיסון יוכל לצמצם את המגפה. ככל הנראה הקורונה לא תיעלם אלא תהפוך למחלה שנצטרך לחיות אתה.

 

מאת: ד"ר אריק שרמן, מרצה וחוקר כלכלת אושר במחלקה לכלכלה ומנהל.

השפעתה של הקורונה הכלכלית, לעומת זאת, צפויה להיות ארוכת טווח הן במישור הלאומי והן במישור האישי. הממשלה נקלעה לבעיה של גירעון ויחס חוב-תוצר שלא צפויים לרדת בשנה הקרובה ולכן הממשלה הבאה, בתקווה כי תקום במהרה, תצטרך לתכנן תקציב של גזרות כלכליות.

על כל המענקים שקיבלנו מפרוץ הקורונה נשלם בריבית דריבית בשנת 2022. אין לי ספק שבשנה זו המסים יועלו ותקציבים אזרחיים יצומצמו. מזה זמן, ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה משמעותית מהמקובל במדינות ה-OECD, ערב המשבר היה פער של כ-150 מיליארד שקל, ומגמה זו צפויה להחריף עת יושתו שלל הגזרות. וכן, אל תאמינו להבטחות הפוליטקאים כי הם לא יעלו מסים. בראש ובראשנה יועלו המסים העקיפים שישפעו בעוצמה חזקה יותר באלו שהכנסתם נמוכה.

במישור האישי משקי בית רבים יגלו בשנת 2021 כי הם כבר לא זכאים לחל"ת וכי הגיע הזמן לשלם את המשכנתא וההלוואות שנדחו.

לפי בנק ישראל נדחו 738,577 הלוואות, מזה 401,688 הלוואות צרכניות, ו-156,600 הלוואות לעסקים קטנים, בסכום כולל 9.5 מיליארד שקל. הלוואות אלו צברו ריבית ולכן התשלום החודשי יהיה גבוה מזה שהיה טרום המגפה. יותר לטובת החזר הלוואות משמעו פחות לצריכה פרטית ופחות להשקעות (במקרה של פירמות וחברות).

עלינו להבין כאמור שהמגפה הכלכלית לא תיעלם עם תום מבצע החיסון לקורונה הרפואית. פירמות רבות יעברו תהליכי התייעלות שיגרמו לפיטורים של עוד עובדים ולהחרפת המצוקה הכלכלית. ללא מתן חיסון למגפה הכלכלית ההתאוששות של המשק תהיה איטית וכואבת. בדיוק כשיהיה צורך בהגדלת תקציבים ובהגדלת הביקושים לצריכה פרטית ולהשקעות, הממשלה תעלה מסים ותצמצם את תקציבה ומשקי בית ופירמות יצטרכו לשלם עבור החזר חובות.

לפיכך, לחיסון הכלכלי קוראים שמיטת חובות. כך נעשה בישראל בתהליך הלאמת הבנקים בשנת 1983 וגם בארה"ב עם מחיקת חובות לגופים הפיננסים הגדולים לאחר משבר הסאב-פריים. שמיטת חובות מסירה את הגיבנת הכבדה מגב הפירמה ומאפשרת לה התאוששות כלכלית.

כך בדיוק קרה בשנת 2009 כשהבנקים הגדולים בארה"ב חזרו לרווחיות אדירה ולתשלום דבדנדים שמנים לבעלי המניות. החיסון ניתן על ידי הממשלה, לא בחינם כי אם על חשבון משלם המסים. שמיטת חובות אינה המצאה מודרנית, אלא מצויה בלב ליבה של המסורת היהודית (ראו ספר דברים וספר שמות).

הגיע הזמן למתן חיסון למשקי הבית ולבעלי העסקים הקטנים. החובות שהם צברו בשנה האחרונה יקשו עליהם לחזור לשגרה מהירה. מדובר במעמסה כבדה שיש בכוחה של הממשלה להסיר. תכנון של תהליך שמיטת חובות, בשיתוף בנק ישראל והבנקים המסחריים, יאפשר הפצת חיסון לקורונה הכלכלית במקביל למתן החיסונים לקורונה הרפואית. זה חיסון קיים שאין צורך להשקיע מאמצים כדי לפתחו.

לקריאת המאמר המלא שפורסם ב MSN בתאריך 26.02.21 לחצו כאן