• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

הדרכון הירוק - מניפולציה אגרסיבית שדוחקת בנו להתחסן

יוזמת הממשלה היא דוגמה מובהקת למניפולציה שמטרתה "לדחוק" אותנו "להחליט נכון" ולהתחסן. האם נכון להשתמש בכלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית בתחום רגיש כל כך ?

ד"ר שירלי בר לב - ראש המרכז לחקר המידע בבריאות על שם דרור (אמרי) אלונ י, ומרצה בכירה במחלקה להנדסה תעשייה וניהול, המרכז האקדמי רופין.

בדרך כלל, אנשים מתחסנים משלוש סיבות עיקריות: חשש מתחלואה, הידיעה שהחיסון מועיל או לכל הפחות אינו מזיק, ומשום שהם רואים בכך חובה אזרחית. שלוש סיבות אלה ראויות וחשובות. ואולם בהקשר של חיסון הקורונה נוספה סיבה רביעית, והיא הכמיהה "לחזור לחיים נורמליים". אם זאת הסיבה שבעטיה בחרתם להתחסן, ייתכן שההחלטה להתחסן הושפעה משיקול זר שדחק הצידה את השיקול הבריאותי .

באחרונה, התבשרנו על כך שמשרד הבריאות מגבש אפליקציה שתשמש "אשרת כניסה" למופעי תרבות , אירועי ספורט , כנסים, אירועים ומוזיאונים, וייתכן שגם למסעדות, בתי קפה, קניונים, מלונות, חדרי כושר ובריכות שחייה. הדרכון הירוק, טוענים קובעי המדיניות, הוא המפתח לחזרה של מערכות החינוך, התרבות והכלכלה לפעילות מלאה. ואם כך, ראוי שהמדינה תפעיל כל אמצעי העומד לרשותה כדי לעודדו.
לכאורה, זוהי רק דחיפה קלה בכיוון הנכון והמתבקש .
יוזמת הדרכון הירוק היא דוגמה מובהקת למניפולציה שמטרתה "לדחוק" אותנו "להחליט נכון" ולהתחסן. בשנים האחרונות נעשה שימוש מתגבר בתובנות ובכלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית למימוש מדיניות ממשלתית. הכלכלה ההתנהגותית מניחה שניתן "לשפר" את החלטות הפרט באמצעות התערבות סמויה
או מניפולציה המעצבת מחדש את הבחירות האפשריות לו .
כך, לכאורה, ללא כפייה ומבלי להגביל את חופש הבחירה, האזרחים נדחפים "לבחור נכון" או לאמץ "התנהגות נכונה". כל ים מניפולטיביים אלה הפכו מקובלים בתחום הממשל, בריאות הציבור, הכלכלה והרווחה. זאת בשל עלותם הנמוכה יחסית, הקלות היחסית של הטמעתן, והאפקטיביות המיוחסת להן בשינוי התנהגות של אזרחים, צרכנים, לקוחות ומטופלים .
דווקא בהקשר של חיסון הקורונה , מוסריותה של "הנדסת הבחירה" מוטלת בספק. ראשית, משום שזוהי פעולה אגרסיבית פסיבית המציגה איום במסווה של מתנה או פיתוי. שנית, משום שהיא דוחקת בנו לאמץ - התנהגות מבלי לספק לנו את המידע הדרוש בכדי לשקול את תועלות החיסון אל מול נזקיו האפשריים, או מול נזקי המחלה . מבקרי השיטה בישראל ובעולם, כבר קבעו ש "הינדוס" הבחירה כך שאדם נדחק לבחור בין חלופה רעה לרעה יותר )מבחינתו(, למעשה פוגעת בבחירה החופשית, ובזכות להסכמה מדעת .
יוזמת "הדרכון הירוק" מסוכנת מאוד בראש ובראשונה משום שהיא דוחקת לצד את השיקול הבריאותי, טוב וראוי שהפרט ישקול עבור עצמו ומשפחתו, ומעמידה במקומו שיקול תועלתי אחר בדמות השתתפות בחיים הציבוריים, או הדרה פומבית מהם. בנוסף, היא פוטרת את מקבלי ההחלטות מלהסביר, לשכנע ולשתף במידע רלוונטי כדי שהאזרח יחליט החלטה מושכלת. חמור מכך, היא מניחה שהאזרח לא מסוגל להחלטה מושכלת, ועל כן זקוק למניפולציות קוגניטיביות, רגשיות או חברתיות כדי שיבחר נכון .
היוזמה מסוכנת גם משום שהיא הפרה בוטה של הזכות לפרטיות, ולשמירה על חסיון רפואי. ובין השאר, מאפשרת לקובעי המדיניות להתנער מאחריות לנזקים האפשריים שייגרמו מאותה התנהגות שעודדו, שכן האזרח שהתחסן עשה זאת מבחירה ולא מתוך כפייה. לבסוף, היא מסוכנת כי היא עלולה לגרום לנו לפקפק
בבטיחות וביעילות של החיסון, שכן אנו עלולים לתהות האם החיסון אינו פרס מספיק, שיש לכרוך בו תמריץ נוסף ?
דווקא משום שרב הנסתר על הגלוי בהתמודדות עם מחלת הקורונה, ודווקא משום שטרם נאספו די ראיות קליניות המעידות על תועלתו ובטיחותו של החיסון, כדאי היה להסתפק בהמלצה להתחסן, במתן דוגמה אישית, בשיתוף הציבור במידע המצטבר, בהסברה, ובשכנוע בכל אמצעי רטורי. טוב יעשה, אם מקבלי ההחלטות יסייעו לאזרחים לשקול שיקולים עניינים של סיכוי מול סיכון, ובשום אופן לא יכרכו החלטה לגיטימית שלא להתחסן בהדרה ובביוש ציבורי .

לקריאת המאמר המלא שפורסם ב TheMarker בתאריך 19.01.2021 כנסו לקישור