האתגר הבא של ישראל: המגפה תגרום לגל עלייה חדש
משבר הקורונה תפס את העולם בתקופה שבה היקף התנועות הבינלאומיות של מהגרים מסוגים שונים (מהגרי עבודה מיומנים ובלתי מיומנים, מבקשי מקלט ופליטים) הגיע לשיא חסר תקדים.
מאת: פרופ' קארין אמית, ראש התוכנית ללימודי תואר שני בהגירה ושילוב חברתי
על פי ארגון ההגירה של האו"ם (IOM), בתחילת המשבר נספרו יותר מרבע מיליארד מהגרים בעולם. מגפת הקורונה עצרה בהדרגה תנועות אלה והמצב הנוכחי מקשה מאוד על תנועת מהגרים אל מחוץ למדינתם ואף מקשה על חזרתם של מהגרים הביתה. חוקרים ואנשי מדיניות העוסקים בתחום ההגירה מנסים לאמוד את ההשלכות העתידיות של מגפת הקורונה על ההגירה הגלובלית לטווח הרחוק.
מניתוח של מכון המחקר CSIS בוושינגטון עולה תמונה די עגומה, שלפיה משבר הקורונה יצמצם משמעותית את זרמי ההגירה החוקית: תהיה בלימה בתנועה של מהגרי עבודה (מיומנים ולא מיומנים), שמהווים קטר משמעותי לכלכלות של מדינות שולחות ומארחות; יהיה קושי להתניע מחדש כניסת מהגרים גם בשל התחזקות עמדות שליליות כלפי מהגרים והקשחת מדיניות ההגירה; תימנע הגירה של אוכלוסיות פגיעות של מבקשי מקלט, ובסופו של דבר חלק מתנועות ההגירה יתנהל באופן לא חוקי והפעילות תעבור אל בין ה"צללים". בהקשר היהודי ניתן להוסיף כי המצב הכלכלי המעורער כתוצאה מהמשבר, עלול להוביל לגידול במופעי אנטישמיות.
נראה, אם כן, כי אפשרויות התנועה עבור המעוניינים להגר יוגבלו יותר בעתיד, דבר המעלה שאלה באשר לפוטנציאל ההגירה לישראל של זכאי חוק השבות. מדיניות ההגירה המרכזית של ישראל, המתבטאת בחוק השבות, מאפשרת לצאצאי יהודים (עד דרגת נכד) ובני זוגם לעלות לישראל ולקבל אזרחות עם הגעתם. בהנחה שלא מדובר בטווח הקרוב ברצונם של יהודים חולי קורונה לעלות לישראל (יש בחוק השבות התניה הנוגעת למניעת כניסה על בסיס איום על בריאות הציבור), ישראל, בניגוד למדינות רבות אחרות, תהיה פתוחה להגירה בפני זכאי חוק השבות.
השינויים הצפויים בתנועות ההגירה הגלובלית והשלכותיהם מחייבים חישוב מסלול מחדש של קובעי המדיניות בישראל בנוגע לאפשרות לעלייה מוגברת של זכאי חוק השבות. בשנים האחרונות מגיעים לישראל כ–30 אלף עולים בשנה, מרביתם מרוסיה ואוקראינה (קרוב לשני שלישים) לצד עולים המגיעים מצרפת, צפון אמריקה ואמריקה הלטינית. מצב כלכלי מאתגר במדינות המוצא, לצד התגברות מופעי אנטישמיות, עשויים להגביר את העלייה ממדינות אלה ובעיקר מאירופה ומארה"ב. ממדינות אלה הגיעו בעשור האחרון לא מעט עולים בעלי הון אנושי גבוה, המחזיקים במקצועות נדרשים בשוק העבודה הישראלי (רפואה והיי־טק). היערכות מתאימה לקליטתם יכולה לתרום משמעותית לכלכלה הישראלית.
חשוב לציין כי לאורך השנים האחרונות יש עדויות על לא מעט קשיים בקליטת עולים בשוק העבודה הישראלי, לרבות עולים בעלי הון אנושי גבוה ובעלי כישורים נדרשים. לדוגמה, ב–2015 היה שיא בעלייה מצרפת (יותר מ–7,000 עולים), אך מאז נצפתה ירידה משמעותית במספר העולים משם, ירידה שניתן לייחס בעיקר לקשיי השתלבות בשוק העבודה הישראלי. ניתוח נתוני מדד רופין להשתלבותם של עולים בישראל שבוצע בשיתוף ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין, מצביע על קשיי השתלבות מתמשכים של עולים הן ברמה הארצית והן ברמה המוניציפלית.
אף שישראל עסוקה כרגע בבעיות הבוערות שמציבה ההתמודדות עם מגפת הקורונה, הן בחזית הבריאותית והן בחזית הכלכלית, ראוי שהעוסקים בתכנון עלייה ייקחו בחשבון את התרחיש האפשרי שלפיו זכאי עלייה רבים ירצו לממש זכות זו. כדאי שנהיה מוכנים, כדי שהזדמנות זו לא תפוספס.