• אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

  • אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

טקס מצטיינים 2022

טקס מצטיינים 2022

טקס המצטיינים השנה התקיים ב-12/12/22 ואיתו ההתרגשות של הסטודנטים והמשפחות שהגיעו לחגוג את הישגיהם של יקיריהם בערב של מצוינות אקדמית ועשייה חברתית בעלת ערך של בוגרי רופין.

קרא עוד

דור ה-Z בפרנקפורט

דור ה-Z בפרנקפורט

עוד לפני שגרמניה לא עלתה לשמינית גמר מונדיאל 2022, נתנאל אטיאס, סטודנט שנה ג' לכלכלה ומנהל ייצג את המרכז האקדמי רופין במשלחת סטודנטים בפרנקפורט בכנס DISK2022.

קרא עוד

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד יביא לשינויים משמעותיים בתפעול שרשרת האספקה ויהפוך אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין. מה הם האתגרים באימוץ זה?

קרא עוד

האם תם עידן הגלובליזציה בעקבות מגפת הקורונה?

מאת: ד"ר יואל אסרף, ראש ההתמחות בשיווק ועסקים בינלאומיים MBA

הגלובליזציה היא אחת מהתופעות המשמעותיות ביותר במאה השנים האחרונות. לראייה, משקל היצוא והיבוא בתל"ג העולמי בשנת 1950 היה כ-20% ולעומת זאת כיום הם מהווים כבר כ-60%. לאחרונה אנו עדים לקולות המספידים את הגלובליזציה בשל מגפת הקורונה. אבל, יש להביא בחשבון שדווקא ההיפך עשוי לקרות. ייתכן והמשבר הגלובלי דווקא יחייב שיתוף פעולה ואפילו יעלה את המודעות לכך, ששיתוף פעולה גלובלי הוא נחוץ ואפשרי יותר מאי פעם לעסקים גדולים וקטנים.

מאז ומעולם מגפות היו בינלאומיות ולרוב הן לא התחשבו בגבולות של מדינות. אבל, ייתכן והפעם ההאטה תהיה קצרה יחסית שכן אפילו מגפת הקורונה לא משנה את העובדה שהטכנולוגיה כיום מקצרת משמעותית את המרחק בין אנשים ועסקים ממדינות שונות. זה כנראה נכון שבטווח הקצר אנו עשויים להיות יותר "מקומיים" ולחוות דה-גלובליזציה או סלו-בליזציה, אך אתגרים גלובליים כדוגמת הקורונה דווקא יחייבו אותנו לשיתופי פעולה גלובליים ויצירתיים בין ממשלות, חוקרים, עסקים ואף אומנים. אם כן, נראה שאנו נחזור למסלול הגלובליזציה אך זה עשוי לקחת זמן.

אולם, למרות התחזית האופטימית הזו לעתידה של הגלובליזציה אין ספק שנצטרך לבצע התאמות ושינויים בהתנהלות היומיומית שלנו ובהיערכות העסקית לשינויים בלתי צפויים. עסקים גדולים וקטנים שעד היום התמקדו יותר בחידוד יכולות המו"פ והשיווק שלהם יתבקשו לתת את הדעת ולהשקיע משאבים בפיתוח יכולת אסטרטגית חדשה הקרויה "כושר התאוששות בינלאומי". בשנים האחרונות אני חוקר ביחד עם פרופ' אביב שהם מאוניברסיטת חיפה את האופן שבו חברות ישראליות יצואניות, מפתחות כושר התאוששות שניתן להגדיר כיכולת של הארגון ליישם אסטרטגיות ומודלים עסקיים חדשים כשהנסיבות משתנות וזאת על ידי ניבוי והתאמה של הארגון לשינויים הבינלאומיים הבאים עליו לפני שהם מגיעים.

איך בדיוק עושים זאת? אין לנו את המתכון האחד המנצח בשלב זה של המחקר וספק אם יהיה, אבל הנה מספר שאלות שראוי שיהדהדו מעתה בראשיהם של מנהלים ויזמים ישראלים: האם תניחו מעתה ש"אין חדש תחת השמש" או שצריך לקחת בחשבון שהכול יכול לקרות? האם תעדיפו לקחת הימור אחד גדול או דווקא לפזר סיכונים ולקחת מספר הימורים קטנים? האם תשקיעו עתה יותר זמן בניטור שינויים בשווקים בינלאומיים או שדווקא תתעלמו מהם?

כל אחד יכול לזהות בקרבתו ניצנים של "כושר התאוששות" שכזה. לדוגמא, אני עד בכל בוקר לשיעורי ההתעמלות שבהם משתתפת הבת שלי דרך הזום ביחד עם עשרות משתתפים. כרגע כולם ישראלים, אבל טמונה כאן הזדמנות גלובלית שכן סטודיו לספורט אינו חייב להגביל עצמו רק לקהל הישראלי ולאחר התאמות יש באפשרותו להציע מפגשים ספורטיביים מקוונים למשתתפים מרחבי העולם - אין משמעות האם המשתתפים בשיעור נמצאים פיזית בזיכרון יעקב או בלונדון. אני רואה את הבן שלי ממשיך בלימודים מקוונים במגמת הג'אז של בית ספר רימון ושומע את הצלילים הבוקעים מחדרו מאת נגנים הנמצאים במקומות פיזיים מרוחקים אבל יוצרים ביחד מוזיקה נפלאה. למה לא לשלב נגנים מחו"ל? והנה נפתח כר לפיתוח שתוף פעולה אומנותי גלובלי.

לסיכום, מגפת הקורונה כנראה תגרום להאטה של הגלובליזציה בשלב הראשון בשל הנטייה של ממשלות ועסקים לסגור גבולות ולהתבסס מקומית כהגנה מפני משברים עולמיים. אולם, לא סביר שנהפוך לאוסף של משקים אוטרקיים. הגלובליזציה קרוב לוודאי לא תיעלם מחיינו בישראל שכן מצד אחד חברות רבות בישראל מתבססות על הצלחה בפעילות בשווקים בינלאומיים ומצד שני השוק הישראלי הוא אטרקטיבי במובנים רבים לחברות בינלאומיות. דווקא אתגר גלובלי יחייב שיתוף פעולה גלובלי ופיתוח יכולת כושר התאוששות בינלאומי.