• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

והם חיו באושר או עושר?

ד"ר אריק שרמן, חוקר כלכלת אושר במחלקה לכלכלה וחשבונאות בדק האם מצבנו הכלכלי משפיע על רמת האושר שלנו.

חג הפסח חושף את כולנו ללחץ בלתי פוסק לקחת הלוואה לצריכה פרטית. תורת הכלכלה מתבססת על ההנחה שאדם פועל למען הרווחה האישית שלו ולשם כך כולנו צריכים לדעת מה אנחנו אוהבים ומה מספק לנו את האושר המרבי. התפתחות המחקר בתחום כלכלת האושר מלמדת שניתן להיות מאושרים גם ללא לקיחת הלוואה ושעבוד העתיד שלנו לטובת בנקים וחברות אשראי.
בתקופה של החגים עת ההוצאות גדלות וההכנסה קבועה התגובה של אנשים רבים היא להגדיל את המקורות הכספיים העומדים לרשותם באמצעות לקיחת הלוואות. שיחה שקיימתי עם סטודנטים חרדים מלמדת שאפשר להימנע מלקיחת הלוואות ועדיין להיות מאושרים. כולם יודעים שהאוכלוסייה החרדית בישראל היא אוכלוסייה ענייה, אך מעטים יודעים שאוכלוסייה זו היא המאושרת בישראל. מה הסוד שלהם? מממצאים מתחום כלכלת האושר עשויים להסביר את הפרדוקס.

ממצא ראשון נוגע להשפעת ההכנסה על האושר לנו. כן, כסף קונה אושר, אך הרבה פחות ממה שרובנו מדמיינים. במחקרים רבים נמצא שהכפלת ההכנסה מגדילה את האושר אך ורק ב-0.1 נקודה בסולם של 0-10. פרמטרים אחרים כמו קשרים חברתיים ותפיסה סובייקטיבית של הבריאות שלנו תורמים לאושרנו כמעט פי חמש מהשפעת ההכנסה. לגבי ההכנסה אנו יודעים שהאופן בו אנו תופסים את מצבנו הכספי תורמת הרבה יותר לאושר מההכנסה עצמה.
הלוואות רבות משמשות אותנו לקנייה של מוצרים שהתרומה שלהם לאושר קטנה עד אפסית. הסיבה לכך פשוטה, אנו מתרגלים מהר מאוד לצריכה נוספת. זה מיותר לקחת הלוואות כדי לקנות מוצרים שאינם תורמים לשביעות הרצון שלנו. את ההלוואה צריך להחזיר וחלק מהמוצרים אנו זורקים. מספיק לבדוק כמה אוכל נזרק בזמן שיש אנשים רעבים. סטודנטית חרדית שהתרעמה במהלך שיעור בעת אזכור בעיית העוני אצל חרדים אמרה: "אנחנו לא עניים. אנחנו קונים כל מה שאנחנו רוצים". התשובה שלה הזכירה לי שיחות עם קולגה עת כתב את עבודת הדוקטורט שלו. לטענתו הבעיה האמתית היא אינה מחסור במקורות, כפי שעולה מההגדרה המקובלת לתורת הכלכלה, אלא עודף ברצונות. אנחנו רוצים הרבה יותר ממה שאפשר לקנות. הפתרון הוא לא לקיחת הלוואה נוספת אלא ריסון הרצונות שלנו. אם כבר קונים אז תשקיעו בחוויות ובילוי עם אנשים שאתם אוהבים
כסף קונה אושר שלא דרך צריכה עצמית מוגזמת. תקנו משהו לאדם שאתם אוהבים או לאדם נזקק. מחקרים מראים שנתינה לאחר תורמת רבות לאושר שלנו.
במחקר משותף עם פרופ' טל שביט מהמכללה למנהל וד"ר גיא ברוקס מהמרכז האקדמי רופין, אנו מוציאים שיש מתאם חיובי וחזק בין מידת ההסתפקות במקורות הכספיים לבין האושר. במסכת אבות נכתב "איזהו עשיר - השמח בחלקו" והמחקר שלנו מצביע על כך שהסתפקות במקורות הכספיים היא תכונה שתורמת לאושר שלנו הרבה יותר מכמה כסף יש לנו. תכונה זו לא נמצאה מתואמת עם ההכנסה עצמה ובכך טמונה בשורה לכולנו – אפשר להיות מאושרים גם עם הכנסה נמוכה.