הכנס השנתי להפרעות אכילה - סוגיות במניעה וטיפול

השבוע (יוני 2018) התקיים במרכז האקדמי רופין הכנס השנתי למניעה ולטיפול בהפרעות אכילה, ביוזמת בית הספר למדעי החברה והקהילה ובהשתתפות סגל תכניות המאסטר בפסיכולוגיה קלינית, ובפסיכולוגיה קלינית גרנטולוגית. הכנס בשיתוף העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר שבראשה עומדת ד"ר רחל בכנר, נפתח בהרצאה של פרופ' יעל לצר מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה שעסקה בשאלה איך מתערבים נכון למניעת הפרעות אכילה בבית ספר. אחריה הרצאה ד"ר פיליפ מלר, מנהל רפואי של ACUTE ב-Health Denver שהציג ממצאים רפואיים חדשים לשיפור הטיפול המולטי דיסציפלינרי בהפרעות אכילה.

ד"ר רחל בכנרפרופ' יעל לצר

בכנס הציגו עידו לנדמן גיגי, ד"ר רחל בכנר וד"ר לילך לב-ארי, מהמרכז האקדמי רופין את מחקרם אודות הפרעות אכילה בקרב גברים הומוסקסואלים. מחקרים רבים מצביעים באופן עקבי על כך שגברים בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית וביסקסואלית מציגים רמות מוגברות של סימפטומים של הפרעות אכילה ודימוי גוף שלילי יותר בהשוואה לגברים בעלי נטייה מינית הטרוסקסואלית. בהתאם לכך, גם השכיחות של הפרעות אכילה הינה גבוהה יותר בקרב אוכלוסייה זו.
אורלי יונה דרורי, דיאטנית קלינית ועובדת סוציאלית קלינית מבית הספר לעבודה סוציאלית, באוניברסיטת בר אילן הציגה את מחקרה בנושא התמכרות לאכילה כפייתית. מן המחקר עלה, כי ככל שאישה בעלת משאבים אישיותיים וסביבתיים גבוהים יותר, כך היא מתמכרת פחות לאכילה כפייתית. עם זאת, רמת ההתמכרות בקרב נשים שחוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות גבוהה יותר בהשוואה לנשים שאינן חוות התעללות זו. בנוסף נמצא כי בקרב נשים שחוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות, בשלות מנגנוני ההגנה ממתנת את הקשר בין ההתעללות הפסיכולוגית בזוגיות לבין מידת ההתמכרות לאכילה כפייתית.
פרופ' מוריה גולן, ממכללת תל חי , הציגה את מחקרה אודות הפרעות אכילה בקרב ספורטאיות שעוסקות בספורט תחרותי לעומת נערות שאינן עוסקות בספורט תחרותי. על פי הנתונים הפרעות אכילה נפוצות יותר בקרב נערות העוסקות בספורט אסתטי, העומדות בפני אתגר כפול, שמירה על משקל גוף המתאים לתנאי האסתטיקה של הענף לצד הדרישות האנרגטיות הגבוהות של האימונים עצמם. הספורטאיות יכולות להביע אי שביעות רצון מגופן אם הן חשות הבדל בין מבנה גופן לבין מבנה הגוף האידיאלי לביצועים ספורטיביים. נערות העוסקות בספורט אסתטי נתונות לביקורת שלילית תכופה ביחס לגופן, וחשופות למסרים חוזרים מצד החברים, ההורים, והמדיה אשר מעודדים רזון ומעצימים את תחושת אי שביעות הרצון מהגוף.

ד"ר פיליפ מלרפרופ' גליה צבר

עוד נטען כי המדיה ועולם האופנה הינם גורמים לפיתוח הפרעות אכילה, במיוחד בקרב שכבת בני הנוער. כך עולה מהמחקר שהציג עדן כ"ץ מהמכללה האקדמית תל חי. על פי המחקר לגורמי המדיה ואמצעי התקשורת השונים תפקיד מרכזי בעיצוב תודעה ציבורית. בנוסף, רוב רשתות האופנה מציעות בגדים עד מידה 42 (לנשים). 42 זו המידה הממוצעת בישראל, מה שהופך אותה למבוקשת ביותר. בשנים האחרונות קיימת מגמה של הקטנת מידות בחנויות ולכן קיים קושי גדול, למצוא בגדים אופנתיים תואמים לגיל ברשתות האופנה. כלומר, אישה שבעבר רכשה מידה 40 נאלצת לרכוש היום מידה 42 – בעוד היקפיה לא השתנו כלל, והתוצאה היא תסכול הולך וגובר של נערות ונשים ממידות גופן ותחושת חריגות מטרידה.
אוריין הנהרט וד"ר לילך לב-ארי, מהמרכז האקדמי רופין, הציגו את מחקרם אודות השפעת האכילה המשפחתית על הפרעות אכילה והאם מדובר בהשפעה שלילית או חיובית. הורים יכולים לנטר התנהגויות אכילה לא בריאות ולהדגים אכילה בריאה כשמחד גיסא, ארוחות משפחתיות יכולות לשמש כגורם חוסן מפני הסבירות לפתח הפרעות אכילה, ומאידך גיסא, ייתכן ואלה מהווים גם כר פורה ללחץ הורי מוגבר או הגבלה הורית על אכילת הילד. מהמחקר עולה כי נמצא קשר חיובי מובהק בין האכלה הורית בהווה לבין האכלה הורית רטרוספקטיבית. כלומר, הורים שזכרו את הוריהם כלוחצים עליהם לאכול, נהגו גם הם כך והורים שזכרו את הוריהם כמונעים מהם מאכלים, נהגו גם הם כך עם ילדיהם.
פרופ' יעל לצר מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה; המרפאה להפרעות אכילה, הקריה הרפואית רמב"ם, הציגה סקירה של מחקרים אודות התערבות נכונה של אנשי חינוך על מנת למנוע הפרעות אכילה. מחנכים ומורים מקצועיים מהווים חוליה מקשרת בין מערכת בית הספר לבין בני-הנוער, כיוון שניתן להכשירם לכדי התנהלות מיטבית בתחום, עולה החשיבות שבחקר הכשרתם, תפיסותיהם והתנהגותם כלפי תלמידים הסובלים מהפרעות אכילה.

פרסומים אודות הכנס והמחקרים שהוצגו בו:

כלכליסט - כ 400 אלף ישראלים סובלים מהפרעות אכילה

כאן ישראל - סוגיות במניעה וטיפול בכנס ברופין

פותחים יום רשת - מתי דיאטה הופכת להפרעת אכילה