• אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

  • אז איך את אוהב.ת את הכרטיס טיסה שלך לתאילנד?

    כל יום בממוצע אנחנו מקבלים כ- 35,000 החלטות!! מתי לשתות קפה ואיפה, איזו פנייה לקחת בכביש ואיזו חולצה ללבוש היום. אבל יש החלטות, בעיקר כלכליות, שאנחנו חייבים להקדיש להן תשומת לב גבוהה יותר. לדוגמא: איך להתנהל בחופש? ואיך כל זה משפיע על הכיס.

    קרא עוד

טקס מצטיינים 2022

טקס מצטיינים 2022

טקס המצטיינים השנה התקיים ב-12/12/22 ואיתו ההתרגשות של הסטודנטים והמשפחות שהגיעו לחגוג את הישגיהם של יקיריהם בערב של מצוינות אקדמית ועשייה חברתית בעלת ערך של בוגרי רופין.

קרא עוד

דור ה-Z בפרנקפורט

דור ה-Z בפרנקפורט

עוד לפני שגרמניה לא עלתה לשמינית גמר מונדיאל 2022, נתנאל אטיאס, סטודנט שנה ג' לכלכלה ומנהל ייצג את המרכז האקדמי רופין במשלחת סטודנטים בפרנקפורט בכנס DISK2022.

קרא עוד

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

פתרון המשבר העולמי בשרשרת האספקה נמצא בבינה המלאכותית

אימוץ בינה מלאכותית בניתוח של חיזוי ביקושים, תכנון מערך ההובלות, בחירת ספקים, ניהול מלאי ועוד יביא לשינויים משמעותיים בתפעול שרשרת האספקה ויהפוך אותה לסתגלנית, זריזה וגמישה ומותאמת לתנודתיות הצפויה בשווקים בעתיד הנראה לעין. מה הם האתגרים באימוץ זה?

קרא עוד

"אחים לנשק אך לא אחים ואחיות בבתי חולים?"

יום העיון של המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין, שהתקיים בדצמבר דן בסוגיית הקליטה וההשתלבות המאתגרת של העולים מצרפת בשנים האחרונות בישראל.

השתתפו בו הקונסול הכללי של שגרירות צרפת, פרנק וורמולן, פרופ' גליה צבר, נשיאת המרכז האקדמי רופין, אריאל פיקארד, כלכלן משרד הבריאות, מר אריאל קנדל מנכ"ל קעליטה, מר ז'יל דרמון, יו"ר ומייסד ארגון לתת, ראשי ארגונים, אנשי עסקים, בכירים באקדמיה ופוליטיקאים .
ביום העיון עלתה לדיון העובדה החמורה, כי מדינת ישראל עלולה לפספס גל עלייה עצום של יהדות צרפת, הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, ודווח כי מספר העולים מצרפת ירד משמעותית אחרי שבשנים האחרונות צרפת הייתה המדינה ממנה עלה המספר הרב ביותר של עולים.
עוד עלה ביום העיון, כי גם כיום – כמעט עשור אחר תחילתה של העלייה מצרפת - מדינת ישראל לא ערוכה לקליטת העולים, וטרם הגדירה תכנית אסטרטגית ייעודית שתאפשר לה לקלוט עשרות אלפי עולים בצורה מיטבית.

הבעיה המרכזית עמה העולים מצרפת מתקשים להתמודד היא בעיית התעסוקה, הבאה לידי ביטוי בחוסר הכרתה של המדינה בהסמכה של מאות אחיות עולות שהוסמכו במוסדות צרפתיים, זאת למרות שמערכת הבריאות בישראל סובלת ממחסור חמור בכוח אדם. בנוסף עולים בעלי מקצועות כדוגמת, פסיכולוגים ומהנדסים, שהוכשרו בצרפת לא יכולים לעבוד במקצועות אלו בארץ. חלקם מנסים להתמודד ומסתפקים בעבודות זמניות במטרה לשרוד (טלמרקטינג, מוכרים, זבנים), וחלקם מבינים שיוכלו לחיות בישראל רק במידה ויעבדו בצרפת ויחיו על קו ישראל-צרפת (תופעה שזכתה לכינוי "עליית בואינג").
בעיה חמורה נוספת שעלתה במהלך יום העיון היא השתלבות העולים מצרפת במערכת החינוך הישראלית. בהשוואה לשאר התלמידים במגזר היהודי, הישגיהם הלימודיים של העולים מצרפת כגון זכאות לבגרות אינם גבוהים, יחד עם שיעורי הנשירה הגבוהים יש בכך כדי להצביע על הקושי הרב של התלמידים יוצאי צרפת להשתלב במערכת החינוך.

ד"ר קארין אמית, ראש התכנית לתואר שני בהגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, ערכה מחקר יחד עם ד"ר שירלי בר לב בנושא: זהות טרנס לאומית של עולי צרפת. מחקר זה בחן את כינונה של זהות טראנס-לאומית בקרב עולים מצרפת המועסקים בחברות המעניקות שירותים בצרפתית לקהלים בצרפת. מנתוני מהמחקר עולה כי 64% מהמרואיינים מועסקים במוקדי שירות טלפוני, כ-10% נמצאים בתהליך הקמה של חברה עצמאית והיתר עובדים כבעלי עסקים קטנים. מסקנות המחקר מצביעות על כך שהעולים תופסים את מקום העבודה כאמצעי פרנסה בלבד ולא כמסלול קריירה וכי קיימות השלכות אפשריות של זיקה כפולה הן לארץ המוצא והן לארץ הקולטת.

תוצאותיו של סקר נוסף שנערך ביוזמת עמותת "קעליטה" - ארגון הגג של עולי צרפת בישראל שופך אור נוסף על בעיית התעסוקה של העולים מצרפת לישראל ומציג נתונים לפיהם 65% מתוך פוטנציאל העובדים, מחפשים סיוע במציאת עבודה, 40% עובדים בתחום שונה מזה שעסקו בחו"ל מתוך אילוצי הקליטה, ו 37% מקרב העולים משנת 2014 בגילאי העבודה – אינם עובדים!
עוד הוסיף אריאל קנדל, מנכ"ל עמותת "קעליטה" ואמר: "מדינת ישראל עומדת לפספס גל עלייה עצום של יהדות צרפת. בעיית התעסוקה, לצד בעיית החינוך, הן הגורמים המרכזיים לירידה במספר העולים מצרפת, ומכשול מרכזי העומד בפני מי שמתלבט האם להגיע לארץ".