• שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

  • שליחות אקדמית

    לראשונה יצאה לפולין משלחת אקדמית מטעם המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, הכוללת חוקרות הגירה, פליטות וטראומה, ששמה לה מטרה ללמוד ולתרום מהידע שצברה לגורמים שונים המעורבים בקליטה הראשונית של הפליטים מאוקראינה בפולין ובישראל.

    קרא עוד

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הגיע הזמן לשינוי: הכלכלה מצליחה אבל רבים מהאזרחים עניים

הטיפול ביוקר המחיה אינו מספק • דרושה תפיסה חדשה שכוללת הורדת מע"מ דיפרנציאלית, טיפול בספסור הקרקע וטיפול בחוב הלאומי

קרא עוד

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה.

קרא עוד

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

המעונות לגיל הרך בקריסה, הממשלה צריכה להעלות הילוך

הצוות לא עובר הכשרה והסייעות עוזבות: זה הזמן להחלת הפיקוח על מעונות עם פחות משבעה ילדים ולתוספת תקציב משמעותית

קרא עוד

"אחים לנשק אך לא אחים ואחיות בבתי חולים?"

יום העיון של המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין, שהתקיים בדצמבר דן בסוגיית הקליטה וההשתלבות המאתגרת של העולים מצרפת בשנים האחרונות בישראל.

השתתפו בו הקונסול הכללי של שגרירות צרפת, פרנק וורמולן, פרופ' גליה צבר, נשיאת המרכז האקדמי רופין, אריאל פיקארד, כלכלן משרד הבריאות, מר אריאל קנדל מנכ"ל קעליטה, מר ז'יל דרמון, יו"ר ומייסד ארגון לתת, ראשי ארגונים, אנשי עסקים, בכירים באקדמיה ופוליטיקאים .
ביום העיון עלתה לדיון העובדה החמורה, כי מדינת ישראל עלולה לפספס גל עלייה עצום של יהדות צרפת, הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, ודווח כי מספר העולים מצרפת ירד משמעותית אחרי שבשנים האחרונות צרפת הייתה המדינה ממנה עלה המספר הרב ביותר של עולים.
עוד עלה ביום העיון, כי גם כיום – כמעט עשור אחר תחילתה של העלייה מצרפת - מדינת ישראל לא ערוכה לקליטת העולים, וטרם הגדירה תכנית אסטרטגית ייעודית שתאפשר לה לקלוט עשרות אלפי עולים בצורה מיטבית.

הבעיה המרכזית עמה העולים מצרפת מתקשים להתמודד היא בעיית התעסוקה, הבאה לידי ביטוי בחוסר הכרתה של המדינה בהסמכה של מאות אחיות עולות שהוסמכו במוסדות צרפתיים, זאת למרות שמערכת הבריאות בישראל סובלת ממחסור חמור בכוח אדם. בנוסף עולים בעלי מקצועות כדוגמת, פסיכולוגים ומהנדסים, שהוכשרו בצרפת לא יכולים לעבוד במקצועות אלו בארץ. חלקם מנסים להתמודד ומסתפקים בעבודות זמניות במטרה לשרוד (טלמרקטינג, מוכרים, זבנים), וחלקם מבינים שיוכלו לחיות בישראל רק במידה ויעבדו בצרפת ויחיו על קו ישראל-צרפת (תופעה שזכתה לכינוי "עליית בואינג").
בעיה חמורה נוספת שעלתה במהלך יום העיון היא השתלבות העולים מצרפת במערכת החינוך הישראלית. בהשוואה לשאר התלמידים במגזר היהודי, הישגיהם הלימודיים של העולים מצרפת כגון זכאות לבגרות אינם גבוהים, יחד עם שיעורי הנשירה הגבוהים יש בכך כדי להצביע על הקושי הרב של התלמידים יוצאי צרפת להשתלב במערכת החינוך.

ד"ר קארין אמית, ראש התכנית לתואר שני בהגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, ערכה מחקר יחד עם ד"ר שירלי בר לב בנושא: זהות טרנס לאומית של עולי צרפת. מחקר זה בחן את כינונה של זהות טראנס-לאומית בקרב עולים מצרפת המועסקים בחברות המעניקות שירותים בצרפתית לקהלים בצרפת. מנתוני מהמחקר עולה כי 64% מהמרואיינים מועסקים במוקדי שירות טלפוני, כ-10% נמצאים בתהליך הקמה של חברה עצמאית והיתר עובדים כבעלי עסקים קטנים. מסקנות המחקר מצביעות על כך שהעולים תופסים את מקום העבודה כאמצעי פרנסה בלבד ולא כמסלול קריירה וכי קיימות השלכות אפשריות של זיקה כפולה הן לארץ המוצא והן לארץ הקולטת.

תוצאותיו של סקר נוסף שנערך ביוזמת עמותת "קעליטה" - ארגון הגג של עולי צרפת בישראל שופך אור נוסף על בעיית התעסוקה של העולים מצרפת לישראל ומציג נתונים לפיהם 65% מתוך פוטנציאל העובדים, מחפשים סיוע במציאת עבודה, 40% עובדים בתחום שונה מזה שעסקו בחו"ל מתוך אילוצי הקליטה, ו 37% מקרב העולים משנת 2014 בגילאי העבודה – אינם עובדים!
עוד הוסיף אריאל קנדל, מנכ"ל עמותת "קעליטה" ואמר: "מדינת ישראל עומדת לפספס גל עלייה עצום של יהדות צרפת. בעיית התעסוקה, לצד בעיית החינוך, הן הגורמים המרכזיים לירידה במספר העולים מצרפת, ומכשול מרכזי העומד בפני מי שמתלבט האם להגיע לארץ".