• "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

  • "ברופין מגדירים מחדש קיימות"

    כששואלים את פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון בעל שם עולמי, המכהן כנשיא המרכז האקדמי רופין, מהו התחום שהאקדמיה מחויבת לעסוק בו, הוא משיב: "קיימות, אבל לא רק מיחזור, ניקיון חופים, שימוש באנרגיות מתחדשות. קיימות היא כל תחום שיבטיח עתיד בר קיימא: חברה לא בזבזנית, חברה שוויונית, חברה שלא מזדהמת בשקרים ובניצול. הסטודנטים שאנחנו שולחים לחברה לא אמורים להיות רק מומחים לתחום עיסוקם. הם אמורים להיות אזרחים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זה האתגר. האקדמיה צריכה להגדיר מחדש קיימות".

    קרא עוד

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

כולם מדברים START UP NATION. ואני חושב למה לא OCEAN NATION?

"אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים", אומר פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. "אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות". "כשסטודנט שואל אותי למה בכלל לעשות תואר במדעי הים, הוא מרים לי להנחתה", מספר בחיוך פרופ' דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במכמורת. הוא מצביע בידו מערבה, אל הים הנשקף ממשרדו, ומוסיף: "אנשים לא מבינים עד כמה העתיד של כולנו טמון בים. אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון במחקר הימי והחופי, וממעטים להחשיב את הפוטנציאל שטמון בו לעתיד האנושות".

קרא עוד

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

1215 בוגרים ומוסמכים שממשיכים להגיע גבוה!

ב-6.6.23 התקיים במרכז האקדמי רופין, טקס הענקת תארים לשנת 2023, לכ-1,215 בוגרים ומוסמכים, מתוכם 20 מוסמכים מצטייני הנשיא. האירוע התקיים בנוכחות פרופ' אביעד קליינברג, נשיא המרכז האקדמי רופין, מר רענן דינור, יו"ר הועד המנהל, חברי סגל והנהלה, דיקאני הפקולטות, בוגרים ובני משפחותיהם שמילאו את הקמפוס בהתרגשות וחיוכים. העיתונאית הגב' דנה וייס הנחתה את הערב והזמר אוהד שרגאי הנעים את אוזננו במהלכו.

קרא עוד

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

מאמר דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בשישי האחרון עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו צריך רק להוציא אותם לפועל

קרא עוד

כנס "היערך היום לאתגרי המחר- עבודה סוציאלית ותעסוקה"

כנס רופין "להיערך היום לאתגרי המחר- עבודה סוציאלית ותעסוקה": ב 30 השנים הקרובות נעבור תהליך שינוי טכנולוגי מואץ, מקצועות הטיפול ידרשו על מנת לסייע ולגשר בתהליך.

 

ביום חמישי האחרון, 23.3.17, התקיים במחלקה לעבודה סוציאלית במרכז האקדמי רופין בשיתוף ג'וינט ישראל תבת כנס שניסה לבחון את השינויים העתידיים בשוק העבודה וכיצד העבודה הסוציאלית כפרופסיה  יכולה וצריכה  להיערך לקראתם.

 ד"ר איתן אלירם אסטרטג חדשנות ומנכ"ל סוכנות ליזמות וחדשנות סקר את השינויים הטכנולוגיים המרכזיים המתרחשים בעולמנו שיוצרים את נופי ההוויה הכלכלית החברתית והתרבותית החדשה ואשר יש להם השפעה ישירה על עתיד התעסוקה עם נגיעות להשתנות פרופסיית העבודה הסוציאלית. "הדיגיטל שנכנס ומאיץ כל תחום ישפיע על חיינו, אנו עוברים לאקו סיסטם חדש. מהפכה שטורפת את כל הכללים ומשנה אותם. לא מדובר על שינוי לינארי אלא על שינוי מהותי ואנשי המקצועות הטיפוליים יידרשו לקחת חלק משמעותי ולסייע בגישור בתהליך הזה".

 ד"ר יאיר פרידמן, מייסד שותף של Weconomize המתמחה בכלכלת שיתוף, מרצה וחוקר בפקולטה לניהול של אוני' ת"א והמרכז הבינתחומי. ד"ר פרידמן סקר את התופעה המכונה "הכלכלה המשתפת" או "כלכלת שיתוף" וכיצד היא קשורה לתפקיד הקהילה והעבודה הסוציאלית בעולם עבודה משתנה?.  מהרצאתו עלה כי עולם התעסוקה עובר ממודלים של תעסוקה קבועה ויציבה במקום עבודה אחד לאורך שנים למודלים דינאמיים של עבודות קצרות-טווח במספר רב של חברות, ארגונים ופלטפורמות ובכך מייצרים, לצד גמישות ודינאמיות, גם חוסר וודאות ובלבול.

 פרופסור לאה אחדות ראש המחלקה לכלכלה וניהול  במרכז האקדמי רופין ועמיתת מחקר בכירה בתוכנית לכלכלה ולחברה במכון ון ליר בירושלים. פרופ' אחדות סקרה נתונים מהארץ ומהעולם בהקשר לשוק התעסוקה המשתנה, את המגמות הדמוגרפיות שעתידות להשפיע על שוק התעסוקה, את המקצועות המצויים ברמת סיכון גבוהה להפוך לממוחשבים והדגישה במיוחד את תפקידה של המדיניות הממשלתית בלקיחת אחריות על שוק התעסוקה המשתנה, תוך מתן דוגמאות מהעולם (למשל בריטניה) כיצד ניתן לעשות כן.

 רות ירון-אמבייה - מנהלת תכנון פיתוח והערכה בג'וינט ישראל תבת. עולם העבודה  נמצא בתהליך של שינוי. בעוד שחלק מן השינויים כבר אינם בגדר עתיד, אלא מתרחשים כאן ועכשיו, עדיין גדולה אי הוודאות בנוגע להשלכותיהם.  תמורות דמוגרפיות, התפתחות טכנולוגית מואצת ושינויים בכל תחומי החיים, הביאו לשינויים בשוק העבודה. עלייה במספר המועסקים כפרילנסרים בארגונים גדולים, עבודה במקביל במספר ארגונים, החלפת מקומות עבודה רבים ועבודה בסביבות עבודה חדשות. מושג חיפוש העבודה וגיוס עובדים עובר היפוך. חשיבה ליניארית של קו הקריירה כבר אינה רלוונטית ונדרשת הסתכלות מחודשת על מאזן התעסוקה והפנאי ותעסוקה ולימודים. בכדי לצלוח את השינויים הללו נדרש לפיתוח כלים, מיומנויות וכישורים, המגדירים את המסוגלות התעסוקתית החדשה. "ההתפתחות הטכנולוגית מביאה איתה מקצועות ועיסוקים חדשים  ויכולה להוות הזדמנות תעסוקתית חדשה למגוון אוכלוסיות".

 ד"ר טליה טיירי שוורץ, חוקרת ומרצה בתחום המדיניות החברתית ועבודה סוציאלית., מרצה במחלקה לעבודה סוציאלית במרכז האקדמי רופין  בהרצאתה התייחסה ד"ר טיירי שוורץ לשאלה כיצד השינויים בעולם התעסוקה עומדים להשפיע על עבודת העובדים הסוציאליים. השינויים בעולם התעסוקה עלולים להשפיע לרעה במיוחד על עובדים במשלחי יד ספציפיים ולהפוך את העבודה עבורם לזירה של חוסר וודאות, חוסר ביטחון כלכלי וסוציאלי ושל אי מימוש זכויות. עובדות סוציאליות ועובדים סוציאליים יכולים להתערב ברמה הפרטנית, הקבוצתית והקהילתית ולצאת מנקודת מבט המבקרת את המבנים החברתיים היוצרים את המציאות החדשה.

 במסגרת יום העיון הציגו גם שני סטודנטים של המחלקה לעבודה סוציאלית, שירן מקדסי ויותם לוי את נקודת מבטם הייחודית כסטודנטים לע"ס ביחס לעולם העבודה המשתנה. מקצועות הטיפול והעזרה מצויים מחד בסיכון נמוך להיעלם מהעולם, מאידך שחיקת מדינת הרווחה, תהליכי ההפרטה והשינויים בעולם התעסוקה עשויים גם לפגוע במעמדם של עובדים סוציאליים.

בחלק האחרון של היום התקיימו קבוצות דיון בהנחיית סגל המחלקה לעבודה סוציאלית ומנהלי תכניות ג'וינט ישראל תבת. קבוצות הדיון עסקו במפגש האישי (עמדות, רגשות, מחשבות) של כל אחד ואחת עם תכני יום העיון. על מנת לשקף את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה, כל קבוצה סוכמה באמצעי טכנולוגי – סרטון או לוח הודעות אלקטרוני אשר סיכמו את עיקרי התכנים שהועלו בקבוצות והוקרנו לאחר מכן במליאה בפני יתר המשתתפים.